זה מתחיל לאט. אולי בקושי לקום מהמיטה בבוקר, אולי בשכחה קטנה שפתאום חוזרת על עצמה, ואולי בתחושה שאמא או אבא פשוט לא מסתדרים כמו פעם.
בשלב מסוים, הילדים – שכבר מזמן הפכו בעצמם להורים, עובדים במשרה מלאה ומנהלים חיים עמוסים – מבינים: ההורה שלהם, שהיה תמיד החזק, הבטוח, זה שלא ביקש אף פעם עזרה – זקוק להם עכשיו. לא לביקור קצר או קניות בשישי, אלא לטיפול, לתשומת לב ולהבנה עמוקה של מה עושים מכאן.
לדעת מה מגיע – ולהתחיל משם
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, קיימת מערכת זכויות סיעודיות שהמטרה שלה היא לתמוך בקשישים שמאבדים בהדרגה את עצמאותם. אחת הזכויות המרכזיות היא גמלת סיעוד – קצבה שמוענקת על ידי הביטוח הלאומי, בהתאם לרמת התפקוד של ההורה. הגמלה ניתנת לרוב כשעות טיפול בבית, אך יש גם אפשרות לקבל סיוע כספי או שילוב של השניים – בהתאם לצרכים ולמצב האישי.
בני המשפחה נדרשים להגיש בקשה, למלא טפסים, לתאם ביקור של מעריך תפקוד ולעיתים להיכנס לעולם חדש של בירוקרטיה שאיננו מוכר להם.
חשוב לדעת שלא חייבים לעבור את זה לבד. יש עמותות, עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים שיכולים לסייע בתהליך ולוודא שההורה מקבל את מה שמגיע לו – בדיוק כמו שמגיע לו.
כשהלבטים משתלטים על סדר היום
רבים מבני המשפחה מוצאים את עצמם במערבולת של רגשות – אשמה, דאגה, עייפות ולעיתים גם תסכול. להחזיק בית עם ילדים קטנים, עבודה לחוצה והורה שזקוק לעזרה יומיומית – זו משימה שדורשת כוחות נפשיים שלא תמיד יש. ויש גם שאלות – האם להשאיר את ההורה בבית ולטפל בו בעצמנו? האם לשלב מטפל צמוד? ומה עושים כשזה כבר לא מספיק?
כל החלטה מלווה בלבטים, וגם בחשש מה יגידו אחרים. אבל האמת היא שאין פתרון אחד שנכון לכולם, רק משפחה שמכירה את עצמה ואת ההורה שלה תדע מה הכי מתאים.
בית אבות – לא מוותרים, אלא דואגים
בשלב מסוים, עולות גם אפשרויות חוץ-ביתיות, כמו האפשרות לשקול מעבר אל בית אבות עם מעטפת מקצועית מלאה. לא מדובר בהחלטה קלה, אבל לעיתים זהו מהלך שמאפשר להורה לקבל טיפול רפואי צמוד, השגחה מקצועית מסביב לשעון, חיי חברה, פעילויות ושגרת חיים מתאימה – מה שלא תמיד מתאפשר בבית הפרטי.
הרבה משפחות מגלות שהמעבר הזה דווקא מאפשר להן לחזור להיות ילדים – לבוא לבקר, לבלות זמן איכות, ולא להישאב למעגל של דאגה מתמדת ותפקידים טיפוליים שאין להם סוף.
לסיכום, הורים סיעודיים זקוקים להרבה – אבל גם הילדים שלהם זקוקים לנשימה. ברגע שמבינים את התמונה המלאה ומה מגיע על פי חוק, אילו אפשרויות קיימות, ואיך נכון לגשת לכל שלב – אפשר לנהל את התהליך ממקום של בחירה, לא רק של הישרדות.
אם יש דבר אחד שאי אפשר למדוד בטפסים, זו התחושה שאתם לא רק מטפלים באמא או אבא, אלא שומרים עליהם כמו שהם שמרו עליכם מתוך אהבה, כבוד וראייה רחבה של מה שטוב באמת – גם להם, וגם לכם.
