פריצת דיסק הינה סוג של פציעת מאמת הגורמת לפגיעה בין החוליות בעמוד השדרה, הנגרמת בדרך כלל עקב שגרה לקויה של הרמת משקל כבד בתנוחות לא רצויות.
כך למעשה הלחץ בין החוליות יוצר פריצה של הדיסק הגורמים לכאב ואף במקרים חמורים יותר-לגרימת נזקים בלתי הפיכים.
מטבע הדברים, אנשים מלאים או בעלי שרירים רפויים מועדים יותר ונמצאים בקבוצות סיכון להתפרצות התופעה בגופם. כיום ניתן לטפל בתופעה במספר גדול של דרכי פעולה, המשתנים בהתאם לחומרת המחלה ומיקומה בעמוד השדרה.
הכרה בפריצת דיסק כתאונת עבודה
אין ספק כי פריצת דיסק, על דרגות חומרותיה השונות, גורמות בצורה כזו או אחרת לירידה משמעותית בכושר ההשתכרות ולהפרעה בתפקוד היום יומי.
במידה וחולה סובר כי הופעת המחלה הינה עקב תאונה שנגרמה לו במהלך העבודה (לרבות בדרך הלוך או חזור מן העבודה ותוספות נוספות המנויות בחוק), תינתן האפשרות להגיש תביעה להכרה בתאונה כ"תאונת עבודה" שתזכה את החולה בדמי פגיעה ובקצבאות מן המוסד לביטוח לאומי.
המוסד יבחן את הממצאים בעזרת מומחה רפואי ויבחן האם אכן מתקיים הקשר הסיבתי הדרוש בין התאונה לבין העבודה. לעיתים רבות לא ברור האם התאונה מוכרת כתאונת עבודה או לא. במקרה של פריצת דיסק, פסק הדין יוסף עובדיה מהווה אמת מידה מנחה להתנהלות הפסיקה בסוגיה זו.
פסק דין יוסך עובדיה-ניתוח ומסקנות
בעבל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה (ניתן בתאריך 13.11.2000) בבית הדין הארצי לעבודה, נידונה הסוגיה באמצעות מחלוקת על ההכרה בפריצת דיסק כתאונת עבודה ומהם הפרמטרים לתחולתה.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
יוסף עובדיה עבד כשכיר בחנות הירקות של אביו במשך 17 שנה, שהתאפיינה בהרמת משאות כבדים ופעילות פיסית מאומצת.
לאחר תלונות על כאבי גב ובדיקה אורתופדית, בה התלונן עובדיה על החרפה בכאביו, פנה התובע להכרה בכאביו כתאונת עבודה.
לאחר דיון בבית הדין האזורי, קבע מומחה רפואי מטעם בית הדין, שקבע כי חלה החמרה במחלתו של התובע בצורת פריצת דיסק באמצעות יישום דוקטרינת המיקרו טראומה- היינו פריצת הדיסק שאירעה לתובע הינה עקב פגיעות זעירות למשך זמן ממושך שגרמו להצטברות ולפריצה והחמרה של המחלה. המוסד לביטוח לאומי מערער על תוצאת בית הדין ועל הפרמטרים שנקבעו לתחולה.
פסיקת בית הדין הארצי
בית הדין הארצי פסק כי תורת המיקרו טראומה כוללת שני יסודות עיקריים: 1. קביעה עובדתית שהיו מס' פגיעות שעולות בגדר "תאונה" בזמן העבודה, 2. קיומה של חוות דעת רפואית המראה על קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין הופעת המחלה.
הנשיא אדלר מדגיש כי מדיניות ראויה בסוגיית כאבי גב צריכה להתבסס על תכלית החוק ובהתאם למדיניות שיפוטית. ולכן למרות קביעת המומחה הרפואי כי ייתכן קיום קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין ההחמרה במחלת הגב שממנה הוא סובל, התביעה נדחתה.
דוקטרינת המיקרו-טראומה לא חלה במקרה ספציפי זה מכיוון שהתובע לא הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי הדרוש בין העבודה לבין הופעת המחלה אין די בקביעת מומחה רפואי אלא יש להראות תנועות זהות וחוזרות במשך רציף לאורך היום, עובדות שהתובע לא הצליח להוכיח במקרה שלנו.
ניתן להכיר בפגיעות גב ובפריצת דיסק בפרט כתאונת עבודה המזכה בפיצויים על פי דוקטרינת המיקרו טראומה.
עם זאת, בבוא בית המשפט לבחון תחולה זו-על התובע לעמוד בתנאים שנתגבשו בפסיקה ובמדיניות השיפוטית לשם הוכחה מדעית רציפה של קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה.
ראו גם: