בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה ומחויבת אליהם, המוסד לביטוח לאומי מחויב לבטח תושב מדינת אמנה (מדינות מפורטות) בנוסף לענפים בהם מבוטחים כלל העובדים הזרים שמועסקים בישראל.
מרבית האמנות הללו כוללות ענפי זקנה והשאירים וחלקם כוללים גם את ענפי ביטוחי הנכות והילדים. לגבי ביטוח הבריאות-יש לזכור כי הוא אינו כלול באמנות החד צדדיות הללו.
רשימת המדינות המנויות באמנה הינן: שוויץ, צ'כיה, הולנד, פינלנד בריטניה, גרמניה, בלגיה, אורגוואי ואוסטריה.
זכויות רפואיות לעובד זר ומסגרת הענקתם
עובד זר זכאי לזכויות מתחום הביטחון הסוציאלי, אשר המוסד לביטוח לאומי אחראי עליהן ועל סיפוקן אל העובד בזר.
כמו כן, ישנם זכויות סוציאליות לקבלת שרותי בריאות אשר ניתנים במסגרת משרד הבריאות ולא במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
מעמד העובד הזר למעשה אינו תושב ישראלי ועל כן על פי חוק הוא אינו מבוטח לפי חוק בריאות ממלכתי 1994.
עם זאת, למרות אי הגדרתו החוקית המקנה זכאות לביטוח, מכוח חוקים אחרים הקיימים במערכת המשפטית, ניתן ללמוד על זכויותיו של העובד הזר. חוקי ביטוח בריאות לעובדים זרים, ואיסורי העסקה שלא כדין, מבטיחים למעשה תנאים הוגנים גם על עובדים בישראל שלא כדין.
בכל הנוגע לעובדים אלו הנמצאים שלא כדין יש לציין כי אף הם זכאים לשרותי בריאות מן המדינה, אך בצורה פחותה מאלו שלהם זכאי תושב ישראלי.
כמו כן ישנם הוראות המוקנות בחוק אשר אינן מותנות בתושבות כלשהיא כמו חוק זכויות החולה 1996, יש לציין כי מדובר בזכויות מוגבלות למדי.
זכאויות עובדת זרה או אשת עובד זר
עובדת זרה או אשת עובד זר זכאית לביטוח אמהות במידה ומועסקת בישראל. על פי פרק ג' לחוק מכוח ביטוח זה מוענקות ההטבות הנרחבות הבאות:
א. מענק אשפוז שהוא למעשה מענק המשולם לבית החולים בו אושפזה היולדת, לכיסוי הוצאות האשפוז.
ב. מענק לידה זהו מענק המשולם ליולדת בבית החולים, במימונו של המוסד לביטוח לאומי ובמקרים מסוימים, רק חלק מהמענק משולם אל בית החולים, וחלקו האחר מועבר ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישירות לחשבון הבנק של היולדת.
ג. קצבת לידה- זוהי קצבה המושלמת לתקופה של 9 חודשים בכפוף להגדרה הבסיסית לסוג וכמות הלידה. גמלאות הללו משולמות לאישה עובדת זרה או למי שנישאה לעובד זר, אף אם אינה מועסקת בעצמה. תנאי הביטוח דומים לאלו של תושבי ישראל, למעט חריגים שנקבעו בחוק.
ד. תשלום דמי לידה- זוהי למעשה גמלה שנועדה להחליף את שכרה של העובדת הזרה; גמלה זו משולמת רק למי שהועסקה בישראל בתקופה מינימלית הדרושה לשם יצירתה של הזכאות, ובתנאים דומים לעובדת ישראלית.
ה. קבלת קצבת ילדים לעובדים זרים המועסקים בישראל: אם ניתן לדייק מדברי החוק, יחיד היושב בישראל יכול לענות גם על ההגדרה של עובד זר. כלומר אין צורך בקיום תנאי מקדים של תושב ישראל לשם קבלת הזכאות לס' 65. חשוב לציין כי הזכאים לקצבה יחסית נמוכה זו קטן משמעותית מכיוון שקבלת קצבה זו מותנית בחוקיות התושבות. כך שרוב העובדים הזרים אינן חוקיים ועל כן אינם זכאים. ומי שכדין הוא ללא ילדיו.
לסיכום: עובדים זרים זכאים לזכויות סוציאליות בסיסיות ממשרד הבריאות וכן מן המוסד לביטוח לאומי. במידה ומדובר במדינת אמנה התחולה רחבה יותר.
למרות זאת ישנם קצבאות כדוג' קצבת ילדים וביטוח אמהות על לידה וכל המשתמע מכך גם על עובדים זרים. לעיתים התנאי לתחולה הינו חוקיות התושבות ולעיתים אין צורך בתלות זו לשם קבלת הזכות.
ראו גם: