תאונות דרכים, תאונות הנובעות מאופי ומתנאי עבודה, פגיעות פיזיות ואף פגיעות נפשיות – אינן קיימות רק בעולם האזרחי. עם הגיוס לצה"ל עוברת האחריות על בריאותו של המגויס הטרי לידי המערכת הצבאית. מיהם הגורמים האמונים על הטיפול בחייל שנפגע במהלך שירותו? מהן הגמלות להן הוא זכאי? וכיצד ניתן לממש את הזכויות הרפואיות של החיילים בצורה הטובה ביותר?
חוק הנכים
על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) אשר חוקק כבר בשנת 1959, זכאי חייל בשירות סדיר או קבע לקבלת פיצוי במידה ונפגע, הוכר כנכה או שהוחמרה מחלתו במהלך ועקב שירותו הצבאי, כמו גם בדרך אליו וחזרה ממנו. התביעה בגין ההכרה בנכות ותביעת הפיצויים הינן מול משרד הביטחון והטיפול בנפגע מועבר לאגף השיקום, אליו רשאי החייל לפנות גם אחרי שחרורו.
ככלל, במקרים בהם מדובר בפגיעה אקוטית, ליקוי רפואי או מחלה הנובעת מאופי ותנאי השירות תהיה אחריות משרד הביטחון על העליונה. יחד עם זאת, במקרים בהם יתגלו אצל החייל מחלות שאינן קשורות לשירותו – יועבר החייל לטיפול בקופות החולים.
פגיעה במהלך חופשה תקנה זכאות לתביעה, כל עוד הייתה החופשה מורשית, אירעה בטווח של 14 יום בהם לא מילא החייל את תפקידו הצבאי וכל עוד לא התרחשה בעת עיסוק אזרחי בגינו נהוג לקבל תמורה כלשהיא.
חשוב לדעת כי על פי חוק הנכים יינתן הפיצוי לחייל בגין נכות רפואית בלבד ולא בעבור פגיעה בכושר עבודה, עוגמת נפש וכדומה. בנוסף, עיקריו של החוק מתייחסים גם לאוכלוסיית השוטרים, הסוהרים אנשי השב"כ,המוסד וממלאי התפקידים המיוחדים בשירות.
הליך ההכרה בפגיעה
ראשית, ייפנה החייל לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה בפגיעה או בהחמרה במצב כתוצאה מקשר סיבתי ישיר. על הפנייה לקצין התגמולים להיעשות באמצעות טופס הכרת זכות ולכלול חוות דעת רפואיות, מסמכים רפואיים ובדיקות שעבר החייל המוכיחות את הקשר בין השירות לפגיעה.
על החלטת קצין התגמולים זכאי החייל לערער בתוך 30 יום לועדת הערעור מטעם שר המשפטים הכוללת בין היתר רופא מומחה ושופט. במידה ועדיין תימצא סוגיה משפטית לעניין יוכל החייל לפנות לערכאות משפטיות גבוהות יותר; בית המשפט המחוזי ולאחריו בית המשפט העליון. את התביעה יש להגיש עד לשלוש שנים מיום שחרורו של החייל על מנת שלא יחול עליה סעיף ההתיישנות.
הליך קביעת אחוזי הנכות
לאחר ההכרה בפגיעה ובנכות על ידי קצין התגמולים, יזומן החייל לבדיקה מול ועדה רפואית אשר תקבע את שיעור אחוזי הנכות לו הוא זכאי בהסתמך על מבחני הנכות הקבועים בחוק. בועדה זו תותר גם נוכחות של מומחה רפואי או עו"ד בתחום הנזיקין מטעמו של הנפגע. על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער בתוך 45 יום לוועדה רפואית עליונה או לערכאות משפטיות גבוהות יותר בגין שאלות משפטיות בלבד.
במקרים של החמרה במצבו של הנפגע, יורשה החייל לפנות לבדיקה מחדש אצל הועדה הרפואית בפרק זמן של שישה חודשים ומעלה מיום קביעת נכותו או שינוי הקביעה האחרון שבוצע. חשוב לדעת כי קצין התגמולים זכאי לפנות לחייל הנפגע לבדיקה חוזרת כל עוד עברה שנה מאז בדיקתו האחרונה. במידה ויימצא בבדיקה כי אכן חלה החמרה במצבו של החייל רשאית הועדה לקבוע שיעור נכות עדכני, וערעור על קביעה זו יתנהל באופן דומה להליך הערעורים של הקביעה הראשונית.
הזכויות להן זכאי חייל שנפגע
חיילים אשר נקבע להם פחות מ10% נכות יהיו זכאים לטיפול רפואי ולשיקום דרך קופות החולים. במידה ונקבעו לחייל בין 10%-19% נכות הוא יהיה זכאי לקבלת מענק חד פעמי ממשרד הביטחון ואילו 20% נכות ומעלה יזכו את החייל בגמלה חודשית להמשך חייו. בנוסף, במקרים אלו יהיה זכאי החייל הנפגע לשיקום מקצועי וכלכלי, הטבות מס שונות, חמי מרפא מענקים כדוגמת מענק חתונה ועוד. קביעת 10% נכות ומעלה יזכו את הנפגעים בצורה מיידית בטיפולים רפואיים ללא תשלום מאגף השיקום (קצין התגמולים).
זכאות לתביעות נוספות
במקרים בהם מעורב בפגיעה גם גורם אזרחי (תאונות דרכים) רשאי החייל הנפגע לתבוע גופים אחרים כדוגמת חברות ביטוח, מתוקף חוקי נזיקין אזרחיים וחוק הביטוח הממלכתי. במקרים אלו אחריות הטיפול תועבר לקופות החולים. יחד עם זאת, לא החייל הנפגע אינו זכאי לכפל בפיצויים, ועל כן מומלץ להיוועץ עם גורם משפטי מוסמך כבר מרגע הפגיעה על מנת לבחור בתביעה ובהליך המיטביים ביותר בעבור הנפגע.
ראו גם: