פעמים רבות, בכירים בתחום הרפואה נוטים להקביל את גוף האדם, על מערכותיו השונות, ל"עיר גדולה", כאשר בדומה לעיר, גם גוף האדם מחולק לחלקים רבים ושונים, אשר כל חלק מופקד על משימה אחרת, ורק פעילותם המשותפת של מכלול חלקים אלו מאפשרת את פעילותו התקינה של הגוף.
בעוד שבעיר גדולה, פעילותם המשותפת של כל חלקי העיר מתאפשרת באמצעות צירי התחבורה השונים, המקשרים בין אזורי העיר, הרי שגם בגוף האנושי, פעילותם המשותפת של כלל חלקי הגוף מתאפשרת בזכות מערכת העורקים, המשמשת כ"מערכת התחבורה של הגוף", ומופקדת על הזרמת החמצן המתקבל ממערכת הנשימה לשאר האיברים, וזאת על גבי תאי הדם הנישאים מהלב לשאר האיברים.
במידה וכתוצאה מפגיעה במערכת העורקים, נפגעת הזרמת החמצן לאיבר מסוים, הדבר עלול בשלב הראשון לפגוע בפעילותו התקינה של האיבר, ולגרור סימפטומים רפואיים שונים. במידה ומדובר במצב מתמשך, או במידה ואספקת החמצן לאותו האיבר נעצרה כליל, הדבר גורר סכנה ממשית לנמק, אשר משמעותו אובדן האיבר באופן בלתי הפיך.
קרישיות יתר – גורמים וטיפול
אחד ממנגנוני ההגנה העיקריים של מערכת הדם הוא מנגנון ה"קרישה", אשר מטרתו להבטיח כי מקרים של פציעה קלה לא יובילו לאובדן דם משמעותי, אשר סופו נזק רפואי משמעותי ואף מות הנפגע. על מנת למנוע מצב מסוג זה, הדם בגוף הינו בעל יכולת קרישה, כאשר הקרישה מונעת את המשך זרימת הדם מהגוף, וכך מונעת התדרדרות רפואית נוספת.
עם זאת, במקרים מסוימים, דווקא מנגנון זה, הנושא בתפקיד חיוני לתפקוד הגוף האנושי, עלול להפוך לאיום על המשך פעילותו התקינה, וזאת בקרב אנשים אשר מוגדרים כבעלי נטייה ל"קרישיות יתר" של הדם.
אנשים אלו נתונים בסיכון להופעתם של קרישי דם בתדירות גבוהה באופן יחסי, כאשר במידה וקרישי דם אלו גוררים פגיעה בזרימת הדם החופשית לאיבר מסוים, הרי שהדבר עלול לגרור נזק רפואי חריף, במידה ולא מטופל מיידית.
יש לציין בהקשר זה, כי בעוד שעבור אנשים מסוימים מדובר בתכונה תורשתית, אשר מלווה אותם מהלידה ועד המוות, הרי שעבור אחרים מדובר אך בתופעה זמנית, אשר תחלוף מעצמה עם הזמן (לדוגמא במקרה של נשים בהיריון, המצויות בסיכון מוגבר לחוות קרישיות יתר). על כל פנים, הטיפול הרפואי בתופעה זו מתמקד בניסיון למנוע ככל הניתן את החסימה של זרימת הדם לאיברי הגוף, ולהבטיח כי כל אירוע כזה יטופל במהרה וביעילות, ללא השארת נזק משמעותי.
פיצוי כספי לסובלים מקרישיות יתר – למי מגיע?
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כל תושב ישראלי מגיל 18 ועד גיל היציאה לפנסיה, אשר כתוצאה ממצבו הבריאותי נבצר ממנו מלהשתכר למחייתו, בצורה חלקית או מלאה, זכאי ליהנות מקצבה כספית חודשית, וזאת כל עוד דרגת אי הכושר שלו לעבודה נקבעה על רמה של 60% ומעלה. הקצבה, המוכרת בשם "קצבת נכות", משולמת מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לנוהלי המוסד.
בנוסף לקצבת הנכות הכללית, חולים הסובלים מקרישיות יתר אשר הוכרה זכותם ליהנות מקצבת נכות כללית, זכאים גם במקרים מסוימים ליהנות מזכויות נוספות, כדוגמת קצבת ניידות, המשולמת לחולים אשר כושר התניידותם נפגע משמעותית כתוצאה מהמחלה, או קצבת שירותים מיוחדים, המשולמת למי שכתוצאה ממצבו הרפואי נדרש לסיוע מתמשך מטעם אדם אחר בביצוע הפעולות היומיומיות.
יצוין בהקשר זה, כי מדובר אך ברשימה חלקית, כאשר לצורך קבלת רשימת הזכויות המלאה המוקנית לסובלים מקרישיות יתר, אשר משתנה ומתעדכנת תדיר, מומלץ לפנות ישירות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריכם.